חתולים לועסים צמחים מסיבות שונות — שעמום, בחילה או פשוט סקרנות. רוב הצמחים גורמים לגירוי חולף, אבל יש קבוצה קטנה שמסוכנת באמת. הקריטי מכולם: שושן, שנמכר בחנויות פרחים בשם ליליום, והמרוקליס, כולל זר פרחים שמישהו הביא הביתה. אצל חתולים הם גורמים לכשל כליות תוך יממה, וגם ליקוק אבקנים או שתיית המים מהאגרטל מספיק.
זר פרחים הוא אחת הדרכים הנפוצות שבהן צמח רעיל נכנס הביתה. לפני שמכניסים זר לאגרטל, כדאי לבדוק מה יש בו.
הצעד המשתלם ביותר הוא מנע: לעבור פעם אחת על העציצים בבית ולהוציא את המסוכנים. וזר פרחים שנכנס הביתה שווה בדיקה לפני שהוא נכנס לאגרטל.
המסוכנים ביותר הם שושן, שנמכר בשם ליליום, והמרוקליס, שגורמים לכשל כליות. נרקיס וטוליפ רעילים בעיקר בבצל ובגבעול, וחרצית, ציפורן והידראנגאה גורמים בדרך כלל להקאות ולשלשול. ורדים, חמניות, גרברות וסחלבים נחשבים בטוחים.
כן, מאוד. כל חלק בצמח רעיל לחתולים, כולל העלים, הפרחים, האבקה והמים באגרטל. גם ליקוק אבקה מהפרווה יכול להספיק. טיפול מוקדם אצל וטרינר, לפני שמופיעים סימנים, משפר מאוד את הסיכוי, ולכן לא מחכים.
למרות השם באנגלית, הם לא שושנים אמיתיים ולא גורמים לכשל כליות. הם כן גורמים לגירוי חזק בפה, לריור ולקושי בבליעה, ולכן כדאי להרחיק אותם ולהתייעץ עם וטרינר אם החתול לעס.
מזהים את הצמח, מצלמים אותו או שומרים עלה, מוציאים שאריות מהפה בעדינות ולא גורמים להקאה בכוח. מתקשרים לווטרינר ומתארים מה החתול אכל. אם יש חשד לשושן או לליליום, נוסעים מיד.
הכי בטוח להוציא מהבית את הצמחים המסוכנים. מעבר לזה, עציץ של עשב חתולים נותן לחתול משהו מותר ללעוס, ומשחק יומי מפחית לעיסה מתוך שעמום.
כן, ורדים וסחלבים מהסוג הנפוץ בבתים לא נחשבים רעילים לחתולים. בוורדים כדאי לשים לב לקוצים, ובפרחים קנויים לשאריות של חומרי ריסוס.
המידע בדף זה כללי ונועד לסייע בהבנת המצב בלבד. הוא אינו מחליף בדיקה, אבחנה או ייעוץ של רופא וטרינר.