מה אסור לחתולים לאכול — רשימת מזונות רעילים
חתולים בררנים, אבל לא חסינים. חלק מהמזונות שיושבים אצלנו על השיש מזיקים להם כבר בכמויות קטנות, ואת ההשפעה לא רואים בהכרח מיד. הכלל הראשון והחשוב ביותר: אף פעם לא לתת לחתול תרופה אנושית. פרצטמול הוא הרעל הביתי הקטלני ביותר לחתולים, וכמות של חצי כדור עלולה להספיק.
רעילות גבוהה — סכנת חיים
- פרצטמול ואקמול. רעיל ביותר. פוגע בכבד ובכדוריות הדם. חצי כדור מסוכן.
- איבופרופן ותרופות נגד דלקת. גורמים לכשל כליות ולכיבים בקיבה.
- בצל, שום, שאלוט וכרישה. פוגעים בכדוריות הדם. גם מבושלים, גם בתוך מרק או אבקת מרק.
- שוקולד וקקאו. תיאוברומין וקפאין פוגעים בלב ובמערכת העצבים. כמה יותר כהה, כך יותר מסוכן.
- קסיליטול ומתחלים. נמצאים במסטיקים, בממתקים ובחמאת בוטנים ללא סוכר.
רעילות בינונית — לפנות באותו יום
- ענבים וצימוקים. קשורים לכשל כליות, בעיקר בכלבים אבל מוטב להימנע לגמרי.
- אלכוהול ובצק שמרים. הבצק ממשיך לתפוח בקיבה ומייצר אלכוהול בגוף.
- קפה, תה ומשקאות אנרגיה. קפאין מעלה קצב לב ולחץ דם.
- אגוזי מקדמיה. גורמים לחולשה ולרעד.
- עצמות מבושלות. מתפצלות לרסיסים חדים ועלולות לפגוע במערכת העיכול.
לא רעיל אבל מזיק
- חלב ומוצריו. רוב החתולים הבוגרים אינם מעכלים לקטוז, והתוצאה היא שלשול.
- דגים חיים בקביעות. פוגעים בספיגת ויטמין B1 לאורך זמן.
- מזון כלבים. חסר טאורין, שהוא חיוני לחתולים ולא מיוצר בגופם.
- שאריות מתובלות. מלח, שומן ותבלינים מרגיזים את מערכת העיכול.
- טונה בשמן בקביעות. כמנה מזדמנת בסדר, כתפריט קבוע יוצרת חסרים.
מתי לא מחכים
- יש חשד שהחתול אכל תרופה אנושית — כל כמות, גם קטנה
- יש הקאות חוזרות, ריור מוגבר או רעד
- החניכיים חיוורות, כחלחלות או צהובות
- החתול אדיש, לא מגיב או מתנשם
- יש חשד לבצל, שום או שוקולד בכמות משמעותית
מה לעשות בינתיים
- לא לנסות לגרום להקאה בכוח. בחלק מהחומרים זה מחמיר את הנזק
- לשמור את האריזה או את שאריות המזון ולהביא לווטרינר
- להעריך כמה זמן עבר ומה הכמות המשוערת
- להתקשר לווטרינר גם אם החתול נראה בסדר. חלק מהרעלים פועלים באיחור של שעות
בחשד להרעלה הזמן הוא הגורם המשמעותי ביותר. אין מה להמתין ולראות אם זה עובר — מתקשרים מיד, גם באמצע הלילה.
בדיקת התסמינים של החתול שליבחירת כמה תסמינים יחד וקבלת תמונה מלאה
המידע בדף זה כללי ונועד לסייע בהבנת המצב בלבד. הוא אינו מחליף בדיקה, אבחנה או ייעוץ של רופא וטרינר.