עצירות אצל חתולים מתבטאת בביקורים ארוכים בארגז בלי תוצאה, בצואה יבשה וקשה במיוחד, ולעיתים בעשיית הצרכים מחוץ לארגז. חשוב מאוד להבדיל בין עצירות לבין חסימה בדרכי השתן, שנראית כמעט זהה מבחוץ אבל היא מצב חירום מסכן חיים — במיוחד אצל זכרים.
אם החתול מתאמץ בארגז ולא יוצא כלום, ובמיוחד אם הוא זכר — אל תחכו לבוקר. חסימת שתן היא מצב שנמדד בשעות.
רוב החתולים עושים צרכים בערך פעם ביום, ויש כאלה שפעם ביום-יומיים, וזה תקין. אם עברו 48 שעות בלי יציאה בכלל, או שהחתול מתאמץ ולא מצליח, זה הזמן לפנות לווטרינר.
בודקים את הארגז. בעצירות יש גושי שתן רגילים אבל אין צואה, או שיש צואה קטנה, יבשה וקשה. בחסימת שתן אין גושי שתן בכלל או שיש רק טיפות, החתול נכנס ויוצא מהארגז שוב ושוב ולפעמים מלקק את איבר המין. חסימת שתן נפוצה יותר אצל זכרים והיא חירום שלא מחכה לבוקר.
לא כדאי בלי התייעצות עם וטרינר. שמן פרפין שניתן בכפית או במזרק עלול להישאף לריאות ולגרום לדלקת ריאות קשה, ושמנים אחרים לא תמיד עוזרים ועלולים לגרום לשלשול. וטרינר יוכל להמליץ על משלשל שמתאים לחתולים.
יש וטרינרים שממליצים על כמות קטנה של מחית דלעת טבעית, בלי סוכר ובלי תבלינים, בגלל הסיבים שבה. היא יכולה לעזור בעצירות קלה, אבל לא במקום בדיקה כשיש סימני אזהרה. כדאי לשאול את הווטרינר לפני.
מזון יבש לבדו לא תמיד גורם לעצירות, אבל חתולים שאוכלים רק יבש מקבלים מעט נוזלים, והתייבשות היא הסיבה השכיחה ביותר לעצירות. שילוב של מזון רטוב ומים זמינים בכמה מקומות בבית עוזר מאוד.
כשצואה קשה תקועה במעי, מעט נוזל יכול לעבור לידה ולצאת כמו שלשול. בגלל זה חתול שנראה עם שלשול קטן ותכוף, ובמקביל מתאמץ בארגז, עשוי בעצם לסבול מעצירות.
המידע בדף זה כללי ונועד לסייע בהבנת המצב בלבד. הוא אינו מחליף בדיקה, אבחנה או ייעוץ של רופא וטרינר.